רש"י על קידושין ע״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ע״ב ע״א:ח׳ רש"י על קידושין ע״ב ע״א:י׳ »

1 שבת פתח ↗

וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר וְכוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: קָטָן הַמְסוּרְבָּל בְּבָשָׂר, רוֹאִין אוֹתוֹ, כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְקַשֶּׁה וְנִרְאֶה מָהוּל — אֵינוֹ צָרִיךְ לָמוּל, וְאִם לָאו — צָרִיךְ לָמוּל.

2 קידושין פתח ↗

״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פָּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. רַבִּי אַמֵּי כִּי הֲוָה חָזֵי פָּרְסָא דְּרָכֵיב, אָמַר: הַיְינוּ דּוּבָּא נָיְידָא.

3 קידושין פתח ↗

9 ומסורבלים כדוב - בעלי בשר לשון עובי ושומן הוא ובעלמא שבת דף קלז: נמי אמרי' קטן מסורבל בבשר המלובש בבשר כסרבל:

10 דוב אין לו מנוחה - כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו:

11 דובא ניידא - דוב נודד:

« רש"י על קידושין ע״ב ע״א:ח׳ רש"י על קידושין ע״ב ע״א:י׳ »